דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת מקץ – התנהגותו של יוסף שאלות על התנהגותו של יוסף 1.    בפרשתנו כתוב על יוסף (בראשית פרק מב, ז): "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם". ויש לשאול מדוע יוסף כך התנהג לאחיו, הרי כתוב בתורה (ויקרא פרק יט, יח): "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר"? למה סתם הוא ציער את אחיו? 2.    ועוד יש לשאול, מדוע יוסף לא מתגלה לאביו, בתקופה שבה היה שר במצרים? מדוע הא גורם צער לאביו, מה הוא אשם? 3.    מדוע יוסף דורש להוריד דוקא את בנימין, ולא את אביו? (אם תכנן שכולם בסוף יבואו אליו, היה דורש שאביו בעצמו יבוא, ואם לא מדוע לא התוודע לאחיו לגמרי) 4.    מדוע יוסף החביא את הגביע באמתחת בנימין ועשה את כל התרגיל המסובך הזה?   הפרשנים השונים עונים על שאלות הללו. נציע כאן ג' הסברים:     א. פירוש הרמב"ן הרמב"ן ביאר שיוסף עשה זאת כדי להגיש את חלומותיו: " כי בראות יוסף את אחיו משתחוים לו זכר כל החלומות אשר חלם להם וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת , כי יודע בפתרונם כ

  בס"ד פרשת תולדות – ללמוד איך לאכול פתיחה בפרשתנו מסופר על בקשתו של יצחק מבנו עשיו להכין לו מטעמים, עבור הברכה שהוא רוצה לברכו (בראשית כז, ג-ד): "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת". ויש לשאול, מדוע יצחק תולה את הברכה שרוצה לברך את בנו בעשיית מטעמים?  האם יצחק לא יכול לברך ללא מטעמים? האם יצחק צריך תשורה עבור הברכה?   תשובה א' – שיזכה על ידי כיבוד הורים לברכה הספורנו  (בראשית כז, ד) ביאר שמטרת יצחק הייתה לזכות את עשיו במצוות  כיבוד הורים , כדי שיזכה בזכותה להיות ראוי לקבל את ברכת אביו.   תשובה ב' – מידה כנגד מידה, לקבלת שפע גשמי רבינו בחיי   והאשליך הקדוש  (בראשית כז, ד) ביארו שיצחק ביקש מטעמים גשמיים כיוון שהברכה היא על השפע הגשמי. וכדי ששפע ירד בעולם צריך מעשה שיעשה כדוגמתו בעולם הזה,  מידה כנגד מידה .   תשובה ג' – יצחק רצה שפע ממקום המקדש הכתב והקבלה  (בראשית כז, ד) ביאר שמטרת יצחק הייתה להכיל את הברכה דרך שפע ממקום מקודש, ולכן ביקש מעשיו להביא

בס"ד פרשת חיי שרה – קביעות או התחדשות   מה זה "גר ותושב"? בשעה שאברהם אבינו פונה אל בני חת ומבקש מהם לקבור את שרה הוא פונה בפתיחה מעניינת (בראשית כג, ד): " גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". צריך להבין מה כוונתו של אברהם אבינו במילים: "גֵּר וְתוֹשָׁב". שהרי לכאורה הם סותרים: שהרי "גר" משמעותו מגורים זמניים, ואילו "תושב" משמעותו ישיבה קבועה? ננסה להביא מספר הסברים לשאלה זו והמשמעויות שלהם.   הסבר א' – פעם הייתי גר וכעת אני תושב רש"י בהסבר הראשון כותב: "גר מארץ אחרת, ונתישבתי עמכם". וכן כתבו הרשב"ם, הרמב"ן, החזקוני והספורנו בסגנונות שונים. הרש"ר הירש הרחיב הסבר זה : "גר": מי שאינו שרוי על אדמתו... גר ותושב: אין לי זכויות בארצכם, אך יושב אני בקרבכם זה זמן רב".   הסבר ב' – הבחירה תלויה בכם רש"י בהסבר השני מביא לנו בשם המדרש (אגדה – בובר, ומדרש לקח טוב) הסבר : " אמר להם אם תרצו אהיה