דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת וישב – ייעודו של יוסף אהבת יעקב ליוסף בפרשתנו מסופר על יעקב ואהבתו המיוחדת שהייתה לו לבנו יוסף. עדי כדי כך שהתורה מדגישה לנו שבין כל בניו של יעקב יוסף הוא ה"תולדות" שלו (בראשית לז, ב): "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב – יוֹסֵף". דבר זה צריך הבנה עמוקה מדוע דווקא יוסף זוכה לכך?   שאלות נוספות בעניין ננסה לשאול עוד מספר שאלות להבנת עומק העניין: א.     חלומות יוסף - מדוע התורה כותב שיעקב גער ביוסף מצד אחד ואמר לו (בראשית לז, י): "מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ", ומצד שני כתוב (בראשית פרק לז, יא): "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר". אם החלומות הן סתם וראוי לגעור עליהן, מדוע יעקב זוכר אותם? ב.     הפלייה - מדוע יעקב אוהב את יוסף מכל בניו, ומדוע נותן לו כתונת פסים ליוסף? הרי הוא יודע מה קורה כשיש הפלייה בין האחים? הוא גדל בבית שהאב אהב אח אחד וראה לאן הדברים מובילים, ומדוע אף יעקב נוהג בדרך זו? ג.      קנאה – מדוע האחים רוצים להרוג את יוסף, וכי בגלל קנאה הורגים אח? ככה מתעללים בו? זורקים אותו לבור? ובסוף מוכרים אותו? איך

בס"ד פרשת וישב – חינוך ילדים לאור חנוכה ·       הבת שלי הקטנה, שאלה אותי באחד הימים: " מי יותר חשוב אני או הקהילה ?" אמרתי לה: "ברור שאת". והיא המשיכה: "אז למה אתה הולך לשיעור עכשיו במקום להיות איתי?". מצאתי איזה תירוץ, אך השאלה עדיין מהדהדת בי, האם אני משקיע מספיק בילדיי?! ·       "וישב יעקב". אומר רש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף" ·       שאלה: למה יעקב מחפש לשבת שלווה הוא כבר בגיל 90? ·       מה המשמעות שהוא רצה לשבת בשלווה? ·       ע"פ חכמי המוסר, מדובר על הילדים שלו . ·       המסר הוא שצריך לדאוג תמיד לילדים. אך אחרי שראה שילדיו גדלו חשב שאפשר להירגע, "קפץ עליו רוגזו של יוסף". ·       סיפור : ה'סטייפלר' הוא אביו של הגאון רבי חיים קנייבסקי. מסופר כי באחת השנים ניגש יהודי ל'סטייפלר' ושאלו עד איזה גיל יש להתפלל על הילדים, השיב לו ה'סטייפלר': "עד היום אני מתפלל בכל תפילה על חיימק'ה שלי שיהיה תלמיד חכם וירא שמים". מעשה זה אירע כאשר רבי חיים

בס"ד פרשת וישב וחנוכה – המהפך של יוסף "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" יוסף בתחילת הפרשה חולם חלומות על שלטון ושררה ( בראשית לז, ז-י) : "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו: וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי": אך דווקא מתוך החלומות הללו יוסף יורד ויורד מטה מטה. אחיו מקנאים בו שונאים אותו, זורקים אותו לבור, הוא נמכר כעבד, אשת פוטיפר מערימה עליו קשיים, נזרק לבור למאסר עולם. וכעת הוא בשפל המדרגה. האחים שונאים אותו. הוא יתום מאמו, אביו לא יודע מה איתו. אין לו סיכוי לחיי אנושיים בסיסיים. הוא נמצא במקום הכי נמוך שאפשר לדמיין. ואז, מתחיל המהפך המדהים

 בס"ד פרשת וישב – מי מכר את יוסף? "וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר" בפרשתנו מסופר על מכירת יוסף (בראשית פרק לז, כד-לב) : "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם:   וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה:   וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ:   לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו:   וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה:   וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו:   וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא: