דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת פקודי – לראות את הענן סיום ספר שמות ספר שמות מסתיים בתיאור של "ענן" השוכן על אוהל מועד. הענן המוזכר 5 פעמים בפסוקים החותמים את הספר (שמות מ, לד-לח) : "וַיְכַס הֶעָנָן ... כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן ... וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן ... וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן ... כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם... בְּכָל מַסְעֵיהֶם".   ויש לשאול : מה משמעות ענן זה? לשם מה מסתיים הספר דווקא בתיאור של ענן השוכן על המשכן? מה התורה רוצה ללמדנו בכך?   ענן כביטוי להשגחת ה' נראה, שהענן מבטא את השגחת ה' ששורה על המשכן ועל בני ישראל. ענן זה דבר מעורפל , שמסתיר את ראיית האופק. גם כשה' נגלה אלינו זה רק בהסתר פנים: "ופני לא יראו", תמיד ישנו ענן שמסתיר את עצמותו של ה'. כפי שכתוב: "ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלוקים" המילים האחרונות של הספר: " בְּכָל מַסְעֵיהֶם " מלמדות אותנו, שהענן לא נשאר רק במשכן, אלא הולך אתנו בכל מסענו , יש ענן שמלווה אותנו תמיד.   התהליך של ספר שמות בספר שמות עברנו תהליך החל מ

 בס"ד פרשת תרומה – רגישות לזולת עיקר המשכן עבור הארון והכפורת פרשתנו עוסקת בבניית המשכן. הכלי הראשון שאותו מתארת התורה הוא ארון הברית. הרמב"ן כותב שעיקר המשכן הוא בשביל ארון הברית שעליו הכפורת. המיוחד בארון ששם נמצאים לוחות הברית, ובין שני הכרובים עובר הקול שה' מדבר דרכו לעם ישראל.   מבנה הכרובים על גבי הארון היתה מונחת הכפורת שעליה היו הכרובים. בתיאור הכרובים מובא ( שמות כה, כ ) : " וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים ". הרב יצחק אלחנן ספקטור [1] כתב שמהכפורת לומדים שתי נקודות, לחיים: א.   "פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" – צריך לשאוף תמיד למעלה . לא להסתפק במקום שאדם נמצא. ב.     "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" – שההתעלות תהיה מתוך מבט על הזולת . לא להתעלות על חשבון הזולת – צריך להיות כל הזמן רגיש כלפי הסביבה.   לאן פני הכרובים פונים? הרב ספקטור מוסיף על פי הגמרא ( בבא בתרא צט ע"א) :   &qu

  בס"ד פרשת תרומה – מעלת הנתינה ציד הרג ציפור אחת הבן איש חי סיפר: פעם אחת אב רצה להתפאר בבנו הקטן, וביקש לבחון אותו בפני חבריו, ושאלו: "10 ציפורים היו על הגג, ציד ירה והרג אחת, כמה ציפורים נותרו?" ענה הבן: "אחת". האב שאל שוב, ושוב אותה תשובה מהבן. האב הסמיק מבושה, ושאל את השאלה באצבעות. ושוב הבן עם אותה תשובה. והבן הסביר: "כשהציד ירה, ציפור אחת שנורתה התקבלה, והתשעה ברחו מהרעש!" חייך האב ושמח בבנו. והסביר הבן איש חי, ככה זה מצוות צדקה, המעשר שאנו נותנים הוא זה שנותר לנו אחר מותנו, כל השאר בורח. הזוזים שהרווחנו זזים תמיד למקום אחר.   "ויקחו לי" מי לוקח? פרשתנו פותחת בציווי (שמות כה, א-ג) : "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". שואל הבעש"ט למה כתוב "ויקחו לי"? – מי לוקח? הרי בני ישראל נותנים ולא לוקחים? מה זה "ויקחו לי"? אומר הבעש"ט: כשאתה נותן - אתה לוקח עבורך יותר מאשר אתה נותן.   העני עושה עם בעל הבית אומר המדרש

 בס"ד פרשת תרומה – המשכן כמבנה רוחני הסודות שבבניית המשכן בבואנו להתבונן בפרשת מבנה המשכן שבפרשתנו, ניתן לחוש שיש סודות עומקים לכל כלי וכלי כפי שהתורה מתארת. ננסה קצת להבין את המשמעות הרוחנית של כל הכלים הללו שמוזכרים לנו בפרשה. בגמרא (בבלי בבא בתרא כה:) כתוב כך: "אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום". אם נעמיד את שושנת הרוחות לפנינו, המזרח הוא החלק הקדמי "קדמה" (שלא כמו אצלנו שהצפון במפות הוא למעלה בעת העתיקה המזרח היה החלק העליון). צד ימין זה דרום, וצד שמאל זה צפון. וכפי שאומר המדרש (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) פנחס בן יאיר עמוד 476) : "הדרום נקרא ימין והשמאל נקרא צפון שנאמר "צפון וימין אתה בראתם"."   מנורה כסמל החכמה והשפע המנורה הועמדה בדרום, צדו הימני של העולם. בתורה קוראים לדרום "תימן" שמשמעותו "לימין", כפי שכתוב בשיר השירים (פ"ד טז) : " עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן ". צד ימין בתורת הנסתר מבטא את החסד והשפע שקיים בעולם. המנורה אשר מדל