דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת יתרו – כיבוד הורים כיסוד האמונה כיבוד הורים כחלק ממצוות בין אדם למקום בפרשתנו מופיע המעמד החשוב בעולם, מעמד הר סיני. במעמד זה ה' מוסר לנו את עשרת הדברות שהם יסוד דבר ה' לעם ישראל. הרמב"ן (שמות כ, יג) מבאר שחמשת הדברות הראשונים הם כנגד בין אדם למקום, וחמשת הדברות האחרונות הם כנגד בין אדם לחברו: "עשרת הדברות חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם". ומקשה הרמב"ן מדוע כיבוד הורים נמצא בין חמשת הדברות שהם בין אדם למקום, הרי ההורים הם בני אדם, והיה מתאים להכניס אותם תחת החלק של אדם לחברו?   שלושה שותפים באדם ועונה הרמב"ן (שמות כ, יב-יג) : "כי השם אבינו הראשון, והמוליד אבינו האחרון , ולכך אמר במשנה תורה (דברים ה, טז) 'כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ' כאשר צויתיך בכבודי כן אנכי מצוך בכבוד המשתתף עמי ביצירתך... כי לכבוד הבורא צוה לכבד האב המשתתף ביצירה". מדברי הרמב"ן עולה, שהטעם שמצוות כיבוד הורים הינה בחלק של המצוות שבין אדם למקום, הוא משום שההורים שותפים יחד עם ה' בבריאת האדם. דבריו מבוססים על דב

 בס"ד פרשת בשלח - אמונת הזריעה פרשת האמונה ניתן לקרוא לפרשתנו פרשת האמונה . לאורך הפרשה עם ישראל עובר ניסיונות שונים, ובכל ניסיון מחזק יותר את האמונה שלו בה'. אם נתבונן בניסיונות שעם ישראל עבר לאורך הפרשה, ניתן לזהות שבכל התמודדות ומשבר יש לימוד נוסף שעם ישראל צריך לעבור כדי לבנות את הקשר העמוק עם ה': א.     הניסיון בהליכה אחר עמוד ענן. ב.     הניסיון בעמידה מול המצרים שרודפים אחריהם. ג.      הניסיון בכניסה לים סוף. ד.     הניסיון במי מרה, של מחסור במים. ה.     הניסיון במחוסר באוכל במדבר סין. ו.       הניסיון באכילת המן עם כל המסתעף מכך. ז.       הניסיון במסה ומריבה. ח.    הניסיון במלחמה בעמלק. חז"ל מלמדים אותנו כיצד בכל אחד מהמקומות הללו עם ישראל עמד בניסיונות לא פשוטים של אמונה וביטחון בה' .   שירת הים כנגד יסוד האמונה אחד האופנים של עם ישראל לבטא את האמונה שלהם בה' התגלה באמצעות השירה . אחר קריעת ים סוף מתעצמת האמונה של עם ישראל, ואז פורצת השירה (שמות יד, לא) : " וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָש

 בס"ד פרשת בא – הגאולה תלויה בילדים מטרת המכות בתחילת פרשתנו מובא המטרות שלשמן מגיעות עשר המכות (שמות פרק י, ב) : " בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' ". ויש לשאול על פסוקים אלו מספר שאלות: א.     מדוע הפסוק השני מתחיל בלשון יחיד " תְּסַפֵּר " ועובר ללשון רבים " וִידַעְתֶּם "? ב.      מובא בפסוקים שתי מטרת למכות מצרים: " לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר ..." - מה המטרה המרכזית במכות - להעניש את המצרים או לספר לילדים? ג.       " בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ " - מדוע יש ציווי לספר גם לילדים וגם לנכדים כל מה שהיה שם?   חשיבות חינוך ילדי ישראל כדי לענות על השאלות, נזכיר את מה שמופיע על השטר של 200 ₪ שלנו מתוך דבריו של הנשיא לשעבר זלמן שז"

בס"ד פרשת ויחי - למה דווקא אפרים ומנשה ? המנהג לברך את הילדים מנהג מקובל ונפוץ הוא לברך את הבנים בליל שבת בברכה הלקוחה מפרשתנו (בראשית מח', כ') : "ישִׂמךָ א‑להים כאפרים וכמנשה" (ו"ישימֵך א-להים כשרה רבקה רחל ולאה" - לבנות), ולאחר מכן לברכם ב"בברכת כהנים", דהיינו "יברכך ה' וישמרך" וכו'. כבר רש"י במקום כותב: "הבא לברך את בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך א-להים כאפרים וכמנשה". מנהג זה מופיע לראשונה בסידורו של ר' יעקב מעמדין, אבל התפשט מהר מאד ברוב קהילות ישראל.   מדוע דווקא אפרים ומנשה? נעסוק פה בשאלה מדוע נוהגים לברך את הבנים בנוסח "כאפרים וכמנשה"? וכי אין אישים אחרים בתנ"ך המהווים דוגמה לילדים? למה לא לברך אותם "כאברהם יצחק ויעקב" (במקביל לבנות שלגביהן מזכירים את האמהות)? או כשמות השבטים? האם אפרים ומנשה עשו מעשים כל כך מיוחדים כדי שנזכירם בכל ליל שבת? לשאלה זו, ברצוני להביא 5 תשובות שונות כאשר כל תשובה פותחת צוהר חדש ומעניין בפני עצמו.   א.          יזכו חינו

בס"ד פרשת וישב – חינוך ילדים לאור חנוכה ·       הבת שלי הקטנה, שאלה אותי באחד הימים: " מי יותר חשוב אני או הקהילה ?" אמרתי לה: "ברור שאת". והיא המשיכה: "אז למה אתה הולך לשיעור עכשיו במקום להיות איתי?". מצאתי איזה תירוץ, אך השאלה עדיין מהדהדת בי, האם אני משקיע מספיק בילדיי?! ·       "וישב יעקב". אומר רש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף" ·       שאלה: למה יעקב מחפש לשבת שלווה הוא כבר בגיל 90? ·       מה המשמעות שהוא רצה לשבת בשלווה? ·       ע"פ חכמי המוסר, מדובר על הילדים שלו . ·       המסר הוא שצריך לדאוג תמיד לילדים. אך אחרי שראה שילדיו גדלו חשב שאפשר להירגע, "קפץ עליו רוגזו של יוסף". ·       סיפור : ה'סטייפלר' הוא אביו של הגאון רבי חיים קנייבסקי. מסופר כי באחת השנים ניגש יהודי ל'סטייפלר' ושאלו עד איזה גיל יש להתפלל על הילדים, השיב לו ה'סטייפלר': "עד היום אני מתפלל בכל תפילה על חיימק'ה שלי שיהיה תלמיד חכם וירא שמים". מעשה זה אירע כאשר רבי חיים