דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת בשלח – וְנַחְנוּ מָה? התלונות של בני ישראל עם ישראל עובר בפרשת השבוע שבעה ניסיונות שונים של התמודדויות במדבר. והנה חודש אחרי יציאת מצרים, שלושה שבועות אחרי קריעת ים סוף, הליכה ביבשה בתוך הים. כל עדת בני ישראל מתלוננים ( שמות פרק טז, ב-ג): "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב:"   תגובת משה ואהרון לתלונות מעניין לראות את תגובת משה ואהרון לטענתם (שמות טז, ו-ח) : "עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם : וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה' בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל ה' וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ: ... בִּשְׁמֹעַ ה' אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם

בס"ד פרשת בשלח – למה עצמות יוסף חשובות? משה מתעסק עם עצמות יוסף פרשתנו פותחת בתיאור מה משה עשה בזמן יציאת מצרים. כולם אורזים את התיקים "משארותם צרורות בשמלותם", יושבים לאכול את קורבן הפסח. ומתכוננים לרגעים המרגשים ביותר בהסטורייה האנושית. אך משה רבנו מתעסק בדברים אחרים ( שמות יג, יט) : "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם:" על פסוק זה יש לשאול מספר שאלות: א.    האם זה מה שחשוב עכשיו למנהיג הדור? זה מה שיש למשה להתעסק בזמן יציאת מצרים? לחפש עצמות של יוסף שנפטר לפני יותר ממאה שנה? יש המון דברים שנזקקים להם לפני יציאה של מיליוני אנשים באחריותו, ומשה מתעסק בחיפוש אחר עצמות ששקועות בתוך ים סוף?! ב.    למה דווקא משה לוקח את העצמות ולא מישהו אחר? הרי כתוב בפירוש בפסוק שיוסף "השבע השביע את בני ישראל" את כולם הוא השביע לא רק את משה! האם משה לא מצא איזה רס"פ (רב סמל פלוגתי) שיעזור לו בעניין? ג.     עוד יש לשאול על י

 בס"ד פרשת וארא – איפוק וענווה שקולים כאחד ומשלימים בפרשתנו מוזכרים משה ואהרון פעמים רבות. באחד הפסוקים הם מובאים יחד (שמות פרק ו, פסוק כה) : " הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם ". רש"י מבאר את הפסוק כך: " יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן, לומר לך ששקולין כאחד ". נראה שכוונתו של רש"י שיש למשה ואהרון צד השלמה שכל אחד משלים את השני, שבכך הם הופכים להיות שקולים כאחד. וצריך להבין מהי אותה השלמה שגורמת להם לכך.   בלימה והתבטלות הגמרא במסכת חולין (דף פו עמוד א) כותבת: " אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן , כתיב הכא: "ונחנו מה", וכתיב התם (איוב כ"ו) "תולה ארץ על בלימה". וממשיכה הגמרא שם וכותבת: " אמר רבי אילעא: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה , שנאמר "תולה ארץ על בלימה"; רבי אבהו אמר: מי שמשים עצמו כמי שאינו , שנאמר (דברים ל"ג) "ומתחת זרועות עולם". "   על דברי הגמרא הזו יש לשאול מספר שאלות:

  בס"ד פרשת וארא – מה ההפך מיראת שמים? חוסר תשומת לב במכת ברד (שמות פרק ט, כ-כא) מובא פסוק מעניין המתייחס למצרים: " הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים: וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה' וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה". לפי הפסוקים ההפך מ" הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'" הוא "אֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ" . ניתן לזהות מכאן יסוד מעניין וחשוב, חוסר תשומת לב זה הפך יראת שמים. ואם כך יראת שמים משמעותה לשים לב , לראות ולא להתעלם.   פרעה באישיותו לא שם לב פרעה היה דמות שבחר שלא שם לב למתרחש, להתעלם ממה שקורה סביבו (שמות פרק ז, כג) : "וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת". בכל המכות אחת אחרי השנייה פרעה בוחר להתעלם, ולא לשים לב. ה' מנסה במשך 10 מכות לעורר את תשומת לבו, אך פרעה בורח מלהתבונן מה קורה סביבו. הוא הרי יודע ומבין שקורים דברים חריגים, אומרים לו החרטומים שזה "אצבע א-להים". אך כוח האינרצ

 בס"ד פרשת שמות – הכיסופים לארץ הקודש מה משמעות השם גרשון? בפרשתנו מסופר על לידת בנם של משה וציפורה, ועל שמו המיוחד: (שמות ב, כב): "וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה:" ויש לשאול אודות שמו של גֵּרְשֹׁם מספר שאלות: א.    על איזה ארץ נכריה משה התכוון? בפשטות משה התכוון שהוא נמצא כעת בארץ מדין, והוא מרגיש גר משום שהוא איננו במקום ילדותו בארץ מצרים. אך על כך יש לשאול , האם שאיפתו של משה זה לחזור למצרים!? זה החלום שלו!? על שם געגועיו לחזור למצרים הוא קורא לבנו שם!? באותה ארץ שרוצים להרוג אותו!? במקום שמכים את אחיו!? ב.    ועוד יש לשאול , למה משה קורא לבנו גֵּרְשֹׁם, שמשמעותו: "גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" – היה מתאים שיקרא לו שם אחר כגון: " גר-נכר " (גר בארץ נכר)? ג.      ועוד יש לשאול, סתם אדם "גֵּר" הוא אדם שנמצא "בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה", אם כן מה החידוש שמשה מדגיש שהוא גר "בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה?   א.    גר שם רחוק במדין הרשב"ם ביאר שמשה התכוון בנ