דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת שמיני - השפעת האכילה על האדם מדוע נאסר לאכול מאכלות אסורות? בפרשתנו מובאים אלו בעלי חיים אסור לעם ישראל לאכול. וצריך להבין, מדוע לעם ישראל ישנם הגבלות ונדרשת כשרות למאכלים, ואילו לשאר אומות העולם האכילה הינה חופשית? מדוע החמיר אתנו ה' באיסורי אכילה? וראיתי בשם הרב שלמה לוי שליט"א, שהתשובה לכך תובן על פי משל : שני חברים שגרו בסמיכות זה לזה בכפר מרוחק, חלו במחלה נוראית שריתקה אותם למיטה. רופא הכפר לא ידע כיצד למצוא מזור למחלתם ובצר לו הזמין רופא מומחה מן העיר. הגיע הרופא לראשון, בדק, חקר ופסק: "אינך מוגבל כלל וכלל - אתה יכול לאכול כל שתחפוץ!" נדהם החולה ושאל: "הכל? גם ממתקים וגם מטוגן?!" השיב הרופא: "בוודאי! אכול כל מה שתחפוץ". משהגיע הרופא לחולה השני בדק, חקר ופסק: "עליך להינזר ממגוון מאכלים: מתוקים, מלוחים וכל דבר המכיל את מגוון הפריטים שכתובים לך כאן" ותוך כדי הוא מגיש לחולה רשימה של 35 מרכיבים שמצויים בהמון מאכלים. החולה שכבר הספיק לשמוע שחברו קיבל יד חופשית בכל מה שקשור לאוכל, התעצבן ושאל: "סליחה דוקטור!

 בס"ד פרשת פקודי – כוחה של אחדות מי בנה את המשכן? בפרשתנו בסיום מלאכת בניית המשכן כתוב (שמות לט, לב) : " וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ ". ויש להקשות לכאורה רואים מהפסוקים שבצלאל וחכמי הלב היו אלו שפיקחו על המלאכה ובנו את המשכן, ולא כל בני ישראל?   בשם כל ישראל ומתרץ ה"אור החיים " הקדוש (שמות לט, לב): "עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה . והתורה נתנה להתקיים בכללות ישראל כל אחד יעשה היכולת שבידו ויזכו זה לזה".   מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ממשיך ה " אור החיים " וכותב שכל ישראל הם בעומק דבר אחד ממש: "ואולי כי לזה רמז באומרו (ויקרא י"ט י"ח) : "ואהבת לרעך כמוך", פירוש לצד שהוא כמותך כי בשלומו ייטיב לך, ובאמצעותו אתה משלים שלימותך. ואם כן אינו אחר אלא אתה עצמך וכאחד מחלקיך".   שלמות תרי"ג מצוות ממשיך בעל " האור החיים " וכותב שבאופן זה כל א

בס"ד פרשת פקודי – לראות את הענן סיום ספר שמות ספר שמות מסתיים בתיאור של "ענן" השוכן על אוהל מועד. הענן המוזכר 5 פעמים בפסוקים החותמים את הספר (שמות מ, לד-לח) : "וַיְכַס הֶעָנָן ... כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן ... וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן ... וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן ... כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם... בְּכָל מַסְעֵיהֶם".   ויש לשאול : מה משמעות ענן זה? לשם מה מסתיים הספר דווקא בתיאור של ענן השוכן על המשכן? מה התורה רוצה ללמדנו בכך?   ענן כביטוי להשגחת ה' נראה, שהענן מבטא את השגחת ה' ששורה על המשכן ועל בני ישראל. ענן זה דבר מעורפל , שמסתיר את ראיית האופק. גם כשה' נגלה אלינו זה רק בהסתר פנים: "ופני לא יראו", תמיד ישנו ענן שמסתיר את עצמותו של ה'. כפי שכתוב: "ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלוקים" המילים האחרונות של הספר: " בְּכָל מַסְעֵיהֶם " מלמדות אותנו, שהענן לא נשאר רק במשכן, אלא הולך אתנו בכל מסענו , יש ענן שמלווה אותנו תמיד.   התהליך של ספר שמות בספר שמות עברנו תהליך החל מ

 בס"ד פרשת וארא – לענות דרך הלב ה' לא עונה לשאלת משה בסוף הפרשה הקודמת משה פונה בשאלת השאלת (שמות פרק ה, כב-כג): "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲ-דֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ": משה שואל את ה': למה עם ישראל סובל? למה הייתה שואה? היכן אלוהים נמצא בכל התמונה? והנה תשובת ה' מפתיעה (שמות פרק ו, א) : " עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ". במילים אחרות, אומר ה' למשה: "יהיה בסדר, עוד תהיה יום אחד גאולה".   שאלות על תגובת ה' בדבריו של ה' לכאורה התשובה חסרה. ועל כך נשאל 3 שאלות: שאלה 1 : איך התשובה הזאת עונה לשאלת משה: "למה הרעותה"? שאלה 2: מדוע גם אחר כך ה' לא עונה לשאלת משה למה עם ישראל סובל כל כך הרבה? שהרי בתחילת פרשת וארא : ה' ממשיך כאילו לא קרה כלום, ומעביר שוב את א

  בס"ד פרשת שמות – המלחמה על הילדים ממה פרעה חשש? בתחילת פרשת שמות מסופר על חששו הגדול של פרעה (פרק א) : " וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ ". החשש איננו מכמה יהודים שגרים בארץ מצרים, החשש של פרעה הוא מ" עם ". נוצר כאן עם מיוחד, עם רוחני שמאיים עליו. מדוע זה כל כך מפחיד? מה רע אם נוצר כאן עם? האם באמת מישהו יפגע בו?   דרכו של פרעה פרעה מקווה שהוא יצליח להכניע את העם הזה על ידי שרי מיסים, אך התורה מעידה : " וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ " , עם ישראל ממשיך לגדול ולהתרבות. כאשר מתברר לו ש גם עבודת פרך לא מועילה, הוא פונה למיילדות העבריות שיהרגו את התינוקות הבנים. אך כשמתגלה שהתכנית הזו לא פעולת, הוא מחליט לערוך חיסול לכלל התינוקות הבנים, לעצור את ההמשכיות של העם הזה. מתברר שלא מפריע לפרעה שיש כמה אנשים מבני ישראל, מפריע לו שהעם הזה ממשיך ומוליד כאן מסורת לדורי דורות של משהו מאיים ומפחיד. פרעה מנסה לפגוע דווקא בילדים , דור ההמשך. הוא לא מוכן שהרעיון האידאולוגי של העם הזה י