דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת שלח לך – למה שוב מרגלים? יש לתמוה על יהושע מדוע אחרי שהוא ראה מה קרה עם המרגלים ששלח משה, הוא שולח מרגלים לרגל את יריחו? וכי הוא רוצה ששוב המרגלים יחלישו את העם? וכי אין לו אמונה שה' יעזור להם? האם הוא לא זוכר שעם ישראל נענש 40 שנים להסתובב במדבר כנגד 40 הימים שהמרגלים ריגלו בארץ ישראל? המלבי"ם בפירשו להפטרה עונה על שאלה זו, בכך שמבאר שהמרגלים ששלח משה נועדו בכדי לדעת האם להיכנס לארץ ישראל, ולעומת זאת המרגלים ששלח יהושע נשלחו כדי לדעת כיצד לכבוש את יריחו וסביבותיה. ולשם כך המלבי"ם מונה חמישה (שהם 7) הבדלים בין סוגי המרגלים: א.     סיכום ההבדלים:   מרגלי משה מרגלי יהושע א.    מי ביקש לשלוח את המרגלים? העם "ותקרבון אלי כולכם" יהושע ב.    מהיכן נשלחו המרגלים? ממקום רחוק – מדבר פארן. לבדוק אם יכולים לכובשה מקום קרוב – שטים. ללמוד כיצד לכובשה ג.     לצורך מה הולכים? לתור – "הטובה היא אם רעה"

פרשת שלח לך – מבט לאינסוף   בהתבוננות בסיפורם של חטא המרגלים, ניתן לזהות שפועל המילה " לתור " חוזר פעמים רבות. המרגלים יצאו לתור את הארץ, כתייר שבא להסתכל ולבחון האם המקום חיובי או שלילי. ובכך נפלו בהוצאת דיבת הארץ.   נשיב לב, שבפרשיית ציצית (בסוף הפרשה), אחרי הציווי: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת ", מופיע אזהרה: " וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם ". נראה, שהתורה רומזת שתיקון חטא המרגלים נעשה על ידי פתיל התכלת .   ויש לנסות להבין כיצד פתיל התכלת מתקן את הקלקול שהיה אצל המרגלים?   ונראה לענות , שחטא המרגלים נבע מתוך מבט מצומצם על האויבים המסוכנים שבארץ ישראל: "הֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם". במבט שטחי אכן אין סיכוי לעם ישראל לכבוש אותם. אך כשיש מבט אמוני שה' יעזור לכבוש את הארץ: "אֵין לַה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט".   לעומת המבט של המרגלים, פתיל התכלת אמור להרחיב לנו את המבט, להביא אותנו להתבונן באינסוף . וכדברי הג

 בס"ד פרשת שלח לך – לבחור איך לראות ריקנים או מלאים מספרים שאחד הגיע לר' מלובויטאש ושאל אותו. כתוב: במדרש על הפסוק: "כפלח הרימון רקתך". ש"אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון". איך יכול להיות שאנשים שהם "ריקנים" נחשבים שהם "מלאים מצוות כרימון"? וענה לו הרבי מלובוויטש שגם מאמר חז"ל זה היה קשה גם לו הרבה שנים, רק קצת הפוך: "אם הם מלאים מצוות כרימון, איך קוראים להם ריקנים?". מסיפור זה ניתן לראות איך כל סיטואציה אפשר לבחון בהיבטים שונים. הבחירה לראות רע בבואנו להתבונן בחטא המרגלים, צריך להבין כיצד אנשים חשובים "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה" חטאו בדיבת הארץ? ונראה להסביר, שהפגם של חטא המרגלים היה שהם בחרו בעין רעה . בכל מקום שהגיעו חיפשו את הגנות של המקום, כפי שמובא בדברי רש"י (במדבר יג, לב) על פי חז"ל: " ארץ אוכלת יושביה - בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו ". למרגלים הייתה הסתכלות שלילית ראשונית, ולכן הם אמרו דברים שליליים על אף גדולת

 בס"ד פרשת שלח לך – הכפירה מתחילה בלב הכופר מישיבת וולוז'ין מספר על תלמיד בישיבת וולוז'ין המעתירה. שהחליט לעזב את הישיבה ולנסות את דרכו בעולם הגדול. הלך ופרק מעליו על תורה ומצוות. יום אחד פגש בנצי"ב מוולוז'ין ראש הישיבה, ואותו כופר היה ללא כסוי ראש מעליו, טען כלפי הנצי"ב: "יש לי הרבה קשיות באמונה לכן עזבתי את הדרך, אם תענה לי עליהם אחזר בתשובה!" אמר לו הנצי"ב: "אני ראש ישיבה, דע לך שאני כל היום מתעסק בקשיות ותרוצים, אבל אתה היתה לך שאלה אחת: איך אוכל להרגיע את המצפון שלי לעזב את התורה? ועל כך אין לי תרוצים!".   אחרי לבבכם זו מינות על הפסוק בפרשתנו (במדבר פרק טו, לט) : " ו לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם ", אומרת הגמרא (ברכות דף יב עמוד ב) : " דתניא: אחרי לבבכם - זו מינות... אחרי עיניכם - זה הרהור עברה... אתם זונים - זה הרהור עבודה זרה... ". מדוע חז"ל למדו שלא לתור אחרי הלב זה מינות, לכאורה מינות זה כפירה בשכל ולא בלב, שהרי כשאדם כופר בתורת ה' ולא מאמין באלקי ישראל, הו

בס"ד פרשת בהעלתך – בין פורענות לפורענות סימניות מלמעלה ומלמטה בפרשתנו מופיעה שני פסוקים מיוחדים, המוקפים בשני סימונים של "נונים הפוכים" (במדבר י, לה-לו) : " וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל ". כבר הגמרא תמהה מה פשר סימונים אלה (שבת קטו ע"ב - קטז ע"א) : " תנו רבנן: ויהי בנסע הארן ויאמר משה, פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה... דתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן - כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא? - ויהי העם כמתאננים. פורענות ראשונה - ויסעו מהר ה'; ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה' ". מדברי הגמרא רואים שפרשייה זו נועדה להפריד בין שתי פורענויות. אלא שהפרשנים נחלקו מהי אותה הפורענות הראשונה שעליה נאמר בגמרא "שסרו מאחרי ה'", שהרי לא כתוב במפורש שבני