דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת כי תבוא – השמחה בעבודת ה' הרב הלל מרצבך בפרשתנו אחר פירוט הקללות מופיע סיכום מעניין לכל הקללות כולן ( דברים כח מה-מז ) : "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה... תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל ." ונשאלת השאלה המפורסמת, כיצד יש להבין את תוספת הנימוק "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל", וכי בגלל שלא שמחנו ככה נענשנו?   הסבר א' – עבירה מתוך שפע ושמחה על פי פשוטו של מקרא, משתמע שעם ישראל שרוי במצב כלכלי טוב לאחר שזכה לברכה מרובה מאת הקב"ה. ובמקום להודות לה' ולהכיר בטובו דרך קיום מצוותיו, עם ישראל בעט בהן ולא שמר עליהן. כך מובא ברש"י: "מרב כל: בעוד שהיה לך כל טוב". הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל ה"משך חכמה", מרחיק לכת עוד יותר, ובאותו כיוון. לדעתו, החוסן הכלכלי ששרר בזמן העבירה הוא עצמו סיבתה. ואלה דבריו: "הסיבה לזה שלא עבדת הוא מחמת שהיה לך "שמחה וטוב לב - מרוב כל...

  בס"ד פרשת פינחס – מילה תרתי משמע הלל מרצבך ע"פ רעיון ששמעתי מדודי הרב דן מרצבך זצ"ל פתיח פעם נשאלתי על ידי אחת מבנותיי: "אבא, למה אסור להגיד מילים לא יפות, זה סתם מילים?" חשבתי קצת, וניסיתי לענות לה: "כשאנו מדברים מילים לא יפות, זה משפיע על ההתנהגות שלנו, כי לדיבור יש כוח!".   שני איברים ללא בן זוג כמעט לכל איבר בגוף יש לו מקבילה: 2 ידיים, 2 רגליים, 2 אוזניים, 2 עיניים, 2 נחיריים. חוץ משני איברים: הלשון, ואיבר המילה. החיד"א ( חומת אנך ויגש אות ו) מבאר שבשני איברים אלו עיקר יצר הרע: "עיקר היצר במעור ובלשון". ועוד כתב (חומת אנך במדבר אות א) : "והני בי תרי תרין דאינון חד דברית הלשון והמעור כחדא שריין. והפוגם ברית הלשון הוא פוגם ברית המעור". וכן כתב השל"ה הקדוש (שער האותיות, שתיקה) .   בלעם בכוח הדיבור וכוח העריות בפרשת בלק, רואים שבלעם מנסה לקלל את עם ישראל (כוח הדיבור) ולא מצליח, עד שמביא עליהם קללה דרך בנות מדיין, ועם ישראל פוגם בקדושת הברית שלו. כוח הדיבור וכוח העריות אינם נפרדים זה מזה גם בדמו...

  בס"ד פרשת נשא - הנקודה הקריטית בנפילה הרב הלל מרצבך להפסיק לעשן מישהו שמגדיר עצמו כמעשן כבד סיפר לי לפני כמה זמן, שאבא שלו נפטר מסרטן. כששאלתי אותו: "נו, ואתה? למה אתה לא מפסיק לעשן? לא למדת מאבא?!". הוא ענה: "מאוחר מדי!". יש צד שהוא צודק, יכולת הבחירה הולכת ומתמעטת כשאדם כבר מכור.   מה אשם החוטא? בפרשתנו מסופר לנו על מקרה מזעזע של אישה סוטה (במדבר ה יב) : "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל". ריש לקיש, שהיה ראש השודדים לפני שחזר בתשובה מדייק מהפסוק ( סוטה ג, א ) : " אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: " אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ", תִשְׁטֶה כתיב".   האם יש בחירה חופשית מלחטוא? יש לשאול , אם אדם עובר עבירה רק אם נכנסה בו רוח שטות מדוע הוא אשם שחטא, הרי אין לו בחירה חופשית, והוא כבר לא שולט בעצמו? ועוד צריך להבין מה מקומה של הבחירה החופשית , אם אנו לומדים שבשעת עבירה נעלמת הבחירה ע"י רוח השטות? וצריך לומר, שאכן בשעת החטא לפעמים זה קצת מאוחר מדי. עיקר ה...

 בס"ד פרשת מצורע – איך ניצלים מצרעת? חז"ל (אבות דרבי נתן פ"ט, ירושלמי סוטה פ"ב ה"א) לימדו אותנו שנגעי הצרעת באים בעקבות לשון הרע: ""זאת תהיה תורת המצורע" - תורת המוציא שם רע". בעלי המוסר ביארו שישנם שלושה דברים שגורמים ללשון הרע, שנלמדים: משלושת הסוגים של הצרעת: שאת, ספחת ובהרת. א. שאת - זוהי מידת ההתנשאות והגאווה. כאשר אדם מתנשא ומתגאה וחושב שהוא יותר מהזולת הוא מתחיל לדבר דברים רעים כנגדו. ב. "ספחת" - מלשון נספח = התחברות לחבר שלילי. כשאדם נספח לחברים שליליים הוא מושפע מהם ונגרר ללשון הרע. חז"ל (בבלי סוטה ד, א ועוד) הורו לנו להתרחק מחברה רעה.  וכן כתב הרמב"ם (דעות פ"ו ה"א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו... לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים". ג. "בהרת" - מלשון: בהירות. כשהאדם חושב שהכל ברור לו מבלי לבדוק לעומק כל מקרה, הוא יוכל להרשות לעצמו לדבר שלילי על הזולת מבלי שהוא בוחן את הדברים לעומקם. אולי אפשר להוסיף לענ"ד , שמי שיש בו את של...

  בס"ד פרשת שופטים – מה רע בסוסים? -        שאלה שמטרידה אותי רבות: מי יותר חזק צבאית צה"ל או החמאס? ברור שצה"ל יותר חזק (טנקים, מטוסים, מודיעין ועוד). והשאלה הגדולה: איך זה שהחמאס מהתל בנו בלי סוף? איך זה שהם מצליחים לצחוק עלינו? להתעלל בחטופים שלנו ולעשות בהם כרצונם? וכמה שאנו פועלים בעזה הם עדיין מרגישים כמנצחים? -        כדי לענות על כך נדבר היום על סוסים . איך זה קשור אלינו? -        בפרשתנו ישנו ציווי למלך ישראל : "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים , וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס , וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד". -        שאלות : פסוק זה לא כל מובן מכמה סיבות: א.    המלך מצווה שלא ירבה לו כסף (סיאוב) ונשים (תאוות), שני הציוויים הללו מובנים קשורים לתאוות, אך מה הבעיה בסוסים? מה רע שיש למלך סוסים? ב.    אם הבעיה היא השיבה למצרים (שהם מקור הסוסים)? למה שבגלל כמה סו...