פרשת בא - ללמוד להאיר לאחיך
בס"ד
פרשת בא – ללמוד להאיר לאחיך
הלל מרצבך – ה' בשבט תשפ"ו
· פרשתנו
יש 3 המכות האחרונות (בא – גימטרייה 3 = ארבה, חושך ובכורות גימטריה 3).
· 3
המכות האחרונות מבטאות חושך. (הארבה מכסה את כל הארץ, החושך חשוך, ומכת בכורות היא
בחצות הלילה).
· מכת
חושך מבטאת את החשכה הגדולה שהייה מכה כבדה מאוד במצרים, כתוב בפסוקים:
· "וַיְהִי
חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ
אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וּלְכָל
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם:"
· על
פסוק זה עולות מספר שאלות:
o
אם היה
חושך למה צריך לחדש ש"לא ראו איש את אחיו"?
o
מה
התוספת במילים "ולא קמו איש מתחתיו"?
o
מה משמעות
המילים "ולכל בני ישראל היה אור במושבתם" למה צריך לכתוב
"לכל" ולמה צריך לכתוב "במושבתם"?
· ונראה
להסביר שאיך התאפיין החושך הזה? "לא ראו איש את אחיו".
· בפנימיות מסבירים שיש למכת החושך עוד משמעות
שחושפת מה היא האווירה המצרית במצרים לא שבעקבות החושך לא קמים ולא רואים
אש את אחיו, אלא זה שיקוף למצרים איפה שרויה מצרים כל אחד דואג לעצמו ולא
רואה את אחיו.
· המצרי
יכול אולי לקרוא לו אחי אחי, אבל הוא לא רואה אותו, לא אכפת לו ממנו זה אולי היה
שם שיתוף פעולות אינטרסנטי, אולם לא משהו עמוק.
· לעומת
זאת "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם".
· הניגודיות הגדולה הייתה אצל עם ישראל למצרים. אצל עם
ישראל "וּלְכָל"
בני ישראל יש אור במושבותם. הם דואגים אחד לשני. ולכן לכולם יש אור.
· מה
זה מושבתם? אומר רבי ישראל מרוז'ין כל יהודי יש לו אור במושב שלו, במושב הפנימי
שיש בנפשו של כל יהודי יש אור. התיקון שקורה במכת חושך שמביא אחריו את גאולת מצרים.
הוא שעם ישראל רק רואים אחד את השני.
· על
זה הרי החלה הגלות כשאחי יוסף ביציאת מצרים (בראשית מב, כא)
אומרים:
· "אֲבָל
אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ
בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ
הַצָּרָה הַזֹּאת:"
· כשלא שומעים את כאב הזולת מגיעה הגלות, אך כשמאירים
אחד לשני מגיעה גאולה.
· השבוע
(שבט תשפ"ו) נפטרו 2 תינוקות במעון בירושלים. לצערי, יש בתקשורת שעסקו
בללבות שנאה, ולהאשים את כל הציבור החרדי כמזניח את הילדים. כאב לי לשמוע זאת.
יהודי בצרה גם אם אתה חולק עליו בנושאים שונים כשהוא בחושך תאיר לו.
· אשתף,
מנגד, שאחת האימהות שאיבדה השבוע את בנה הפעוט אהרן כץ זו חני כץ. חני
הייתה קשובה לכאב לאחרים לאורך מלחמת התקומה. בסיום השבעה של שילה ראוכברגר הי"ד
היא העניקה לנירית (אמא של שילה) מדליון חרוט עם דמותו.
נירית ראוכברגר כתבה מכתב לחני שבנה הפעוט אהרון נפטר:
· חני אמא אהובה
· אנחנו לא מכירות
· אבל כ״כ מכירות
· כי היית שם איתי
· כשקמנו מהשבעה
· למה שקוראים
· החיים שאחרי…
· למרות שלא הכרנו
· ידעת את כאבי
· והגעת לחבק
· וניגשת עם השרשרת
· חרוטה בשם ופנים,
· ועמדנו כולנו יחד
בהר המדמם
· יחד, קשר של
חיבור
· נקי מכותרות,
וסיסמאות והצהרות
· אנחנו איתכם-
· כואבים שותפים
מודים
· קשר של אמת מלב
אל לב
· אנחנו איתכם
· כואבים את כאבכם
על פטירת אהרון האהוב ז״ל
· נירית ראוכברגר והמשפחה
· כשדואגים שיהיה אור לכל ישראל במושבותם,
יכולה להגיע הגאולה. ואם חלילה יש חושך, לחלק מעם ישראל אין גאולה.
· אספר עוד סיפור שסיפר
הרב אלישע וישליצקי על הבבא סאלי שנסע מנתיבות לשדה בוקר בלי דלק. ואמר
שכולם מתפעלים מהנס שהוא נסע בלי דלק. אמר הרב אלישע, הנס מבחינתי לאן הוא נסע
ולמה? הוא נסע לשדה בוקר לבקר את הקבר של בן גוריון, כיוון שנמסר לו (בעולמות
עליונים)
שנשמתו
של אותו יהודי תלויה בעולמות עליונים בין שמים לארץ, והוא צריך לערוך לו תיקון. הוא
עוזב את סוכתו להתפלל על נשמה של יהודי שיהיה לה אור בעולם האמת.
· שנזכה
להאיר לזולת ומתוך כך לגאולה שלמה גאולה רוחנית וגשמית בשלמותה.

תגובות
הוסף רשומת תגובה