רשומות

סוכות - מה קודם הסוכה או הלולב?

תמונה
 בס"ד סוכות - מה קודם הסוכה או הלולב? דרשה לחג הסוכות תש"פ – בית כנסת המרכזי יד בנימין - הלל   מרצבך שאלה על סדר הציוויים נשאלת השאלה מדוע התורה הקדימה את ציווי נטילת ארבעת המינים, לציווי על ישיבה בסוכה (ויקרא כג, מ) , כפי שכתוב: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" ופסוק אחד לאחד מכן מופיע הציווי על מצוות סוכה (ויקרא כג, מב) : " בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"; ו לעומת זאת בדברי חז"ל במשנה, אנו רואים סדר הפוך, מסכת סוכה מתחילה דווקא בדיני סוכה, ורק אח"כ באים דיני ארבעת המינים?   תשובה א – סדר הכנה   טכני חז"ל שינו מציווי התורה, משום שחז"ל דנו בשאלות הפרקטיות של המצוות של חג הסוכות. ומכיוון שהסוכה מצריכה הכנה מרובה וקודמת יותר, מקניית או קטיפת ארבעת המינים, מצאו לנכון חז"ל להקדים את דיני סוכה לדיני ארבעת המינים, על מנת שיקדים האדם

סוכות - קרני האור שבין ענפי הסכך

תמונה
  בס"ד סוכות - קרני האור שבין ענפי הסכך דרשה ליו"ט ראשון של סוכות תשע"ד – הלל מרצבך   זכור לי שבילדותי בליל חג הסוכות, תמיד ניסיתי למצוא כוכבים בין ענפי הסכך, כדי לבדוק את כשרות הסוכה, כפי שנפסק בשו"ע (הלכות סוכה סימן תרלא סעיף ג) : "דרך הסיכוך להיות קל, כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים". בדרך כלל לא מצאתי כוכבים, ופטרתי עצמי בכך שזה רק לכתחילה ואין זה מעכב וסוכתנו וודאי כשרה, שהרי המשנה אומרת (סוכה פ"ב מ"ב) : "המעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה - כשרה". כשגדלתי הסבירו לי שהסיבה שאנחנו לא רואים את הכוכבים היא משום שיש אור בסוכה המסנוור אותנו ומונע מאתנו לראות את הכוכבים.   מבנהו של הסכך תמיד מעורר תמיהה. מצד אחד נפסק להלכה (שו"ע סי' תרלא סע' א) שסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, מצד שני בסוכה אופטימלית יש אפשרות לראות קצת מקרני השמש, אנו מתבקשים שכן תהיה אפשרות לראות משהו בין ענפי הסוכה (קרני השמש או הכוכבים הגדולים). בבניית הסוכה יש מאתנו דרישה מיוחדת, צריך שנוכל לראות קצת מהאור שבחוץ, אך רק קצת,

סוכות - חג החיבור והדעת

תמונה
  בס"ד סוכות חג החיבור והדעת דרשה לחג סוכות תשע''ז - בית כנסת מרכזי יד בנימין – הלל מרצבך הקדמה שמחה גדולה לכולנו בהיכנס חג הסוכות. חג הסוכות הינו החג השלישי בין שלושת הרגלים (אחרי פסח ושבועות). והינו החג השלישי בחגי תשרי (אחרי ראש השנה ויום כיפורים). חג הסוכות זהו חג סיום, חג האסיף. הוא חג המאסף לנו את כל הפינות וסוגר אותם כראוי. את שני המסלולים חג הסוכות משלים.   חג הסוכות חג הדעת על חג הסוכות נאמר: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". בחג זה אנו מצווים ממש לדעת. בעולם הקבלה והחסידות אנו יודעים ש"הדעת" היא הדרגה השלישית במדרגות ההכרה [1] . כפי שבתפילה בנוסח ספרד בברכת הדעת אנו מציינים שלושה שלבים: "חכמה, בינה ודעת". יש את שלב החכמה , המבטאת את החשיבה הראשונית של הרעיון. לאחריה יש את הבינה המבטאת את הדרך לבנות את הרעיון הכוללת בתוכה כל פרטי הרעיון המעשיים, להבין את הרעיון שהועלה בשלב החכמה (כדברי רש"י: "נבונים – המבינים דבר מתוך דבר"). ויש את הדעת שהוא כבר שלב הקישו

סוכות - החזרה לגן עדן

תמונה
 בס"ד דבר תורה לסוכות – החזרה לגן עדן דרשה שנאמרה בבית כנסת המרכזי יד בנימין - סוכות תשע"ו – הלל מרצבך [1] סוכות כשבע ברכות לפני 3 שנים אמרתי באחד מדברי התורה הראשונים שלי, שישנו תהליך שאנו עוברים בחג הסוכות: ראש השנה – כנגד האירוסין , הקידושין. בו בחרנו בה' למלך והוא בחר בנו להיות עבדיו. ביום כיפור – כנגד הנישואים , כל ענייני הכתובה, הפרטים השונים לסגירת החוזה. נעילה זה חדר הייחוד בו אנו ננעלים עם ה'. סוכות – שבע ברכות שבעה ימים כנגד הסוכה. אנו במעין חדר ייחוד שבעה ימים עם ישראל עם ה'. מהו חדר הייחוד הזה? גן עדן!   לשבת בצלו של ה' בגן עדן ה-'שפת אמת' נותן ביטוי לזיקה שבין סכות וגן עדן (דברים - לסוכות - שנת תרמ"ג) " ימי הסוכות שנקראים זמן שמחתנו כי השם יתברך זיכה אותנו לישב בצלו. והיא מעין בחינת הגן עדן דכתיב וישם שם כו' האדם. ועיקר הבריאה היה להיות דירת האדם שם (= בגן עדן). ושם היה השמחה כמו שנאמר כשמחך יצירך בגן עדן. והגם שכתוב ויגרש את האדם. אעפ"כ יש זמנים שמתנוצץ קצת הארה מבחינת הגן עדן ..." חג העצים