דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת פינחס – מילה תרתי משמע הלל מרצבך ע"פ רעיון ששמעתי מדודי הרב דן מרצבך זצ"ל פתיח פעם נשאלתי על ידי אחת מבנותיי: "אבא, למה אסור להגיד מילים לא יפות, זה סתם מילים?" חשבתי קצת, וניסיתי לענות לה: "כשאנו מדברים מילים לא יפות, זה משפיע על ההתנהגות שלנו, כי לדיבור יש כוח!".   שני איברים ללא בן זוג כמעט לכל איבר בגוף יש לו מקבילה: 2 ידיים, 2 רגליים, 2 אוזניים, 2 עיניים, 2 נחיריים. חוץ משני איברים: הלשון, ואיבר המילה. החיד"א ( חומת אנך ויגש אות ו) מבאר שבשני איברים אלו עיקר יצר הרע: "עיקר היצר במעור ובלשון". ועוד כתב (חומת אנך במדבר אות א) : "והני בי תרי תרין דאינון חד דברית הלשון והמעור כחדא שריין. והפוגם ברית הלשון הוא פוגם ברית המעור". וכן כתב השל"ה הקדוש (שער האותיות, שתיקה) .   בלעם בכוח הדיבור וכוח העריות בפרשת בלק, רואים שבלעם מנסה לקלל את עם ישראל (כוח הדיבור) ולא מצליח, עד שמביא עליהם קללה דרך בנות מדיין, ועם ישראל פוגם בקדושת הברית שלו. כוח הדיבור וכוח העריות אינם נפרדים זה מזה גם בדמו...

  בס"ד פרשת נשא - הנקודה הקריטית בנפילה הרב הלל מרצבך להפסיק לעשן מישהו שמגדיר עצמו כמעשן כבד סיפר לי לפני כמה זמן, שאבא שלו נפטר מסרטן. כששאלתי אותו: "נו, ואתה? למה אתה לא מפסיק לעשן? לא למדת מאבא?!". הוא ענה: "מאוחר מדי!". יש צד שהוא צודק, יכולת הבחירה הולכת ומתמעטת כשאדם כבר מכור.   מה אשם החוטא? בפרשתנו מסופר לנו על מקרה מזעזע של אישה סוטה (במדבר ה יב) : "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל". ריש לקיש, שהיה ראש השודדים לפני שחזר בתשובה מדייק מהפסוק ( סוטה ג, א ) : " אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: " אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ", תִשְׁטֶה כתיב".   האם יש בחירה חופשית מלחטוא? יש לשאול , אם אדם עובר עבירה רק אם נכנסה בו רוח שטות מדוע הוא אשם שחטא, הרי אין לו בחירה חופשית, והוא כבר לא שולט בעצמו? ועוד צריך להבין מה מקומה של הבחירה החופשית , אם אנו לומדים שבשעת עבירה נעלמת הבחירה ע"י רוח השטות? וצריך לומר, שאכן בשעת החטא לפעמים זה קצת מאוחר מדי. עיקר ה...

 בס"ד פרשת מצורע – איך ניצלים מצרעת? חז"ל (אבות דרבי נתן פ"ט, ירושלמי סוטה פ"ב ה"א) לימדו אותנו שנגעי הצרעת באים בעקבות לשון הרע: ""זאת תהיה תורת המצורע" - תורת המוציא שם רע". בעלי המוסר ביארו שישנם שלושה דברים שגורמים ללשון הרע, שנלמדים: משלושת הסוגים של הצרעת: שאת, ספחת ובהרת. א. שאת - זוהי מידת ההתנשאות והגאווה. כאשר אדם מתנשא ומתגאה וחושב שהוא יותר מהזולת הוא מתחיל לדבר דברים רעים כנגדו. ב. "ספחת" - מלשון נספח = התחברות לחבר שלילי. כשאדם נספח לחברים שליליים הוא מושפע מהם ונגרר ללשון הרע. חז"ל (בבלי סוטה ד, א ועוד) הורו לנו להתרחק מחברה רעה.  וכן כתב הרמב"ם (דעות פ"ו ה"א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו... לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים". ג. "בהרת" - מלשון: בהירות. כשהאדם חושב שהכל ברור לו מבלי לבדוק לעומק כל מקרה, הוא יוכל להרשות לעצמו לדבר שלילי על הזולת מבלי שהוא בוחן את הדברים לעומקם. אולי אפשר להוסיף לענ"ד , שמי שיש בו את של...