דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת משפטים - היחס לגנבים כיצד ראוי להתייחס לגנב? בתחילת פרשתנו מסופר על דיני עבד עברי. חז"ל (מובא ברש"י שמות כא, ב) מבארים שעבד עברי נמכר לעבד על ידי בית דין, כתוצאה מכך שהוא גנב ולא היה לו מה לשלם. דין זה נלמד מתוך הפסוק, המובא בהמשך הפרשה (שמות כב, ב) : " אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ ". היחס לגנב דורש התייחסות מיוחדת, ננסה לעמוד עליה כעת, לשם כך נקדים בסיפור.   מוישל'ה גנב הרב שלמה קרליבך נהג לספר כמה פעמים סיפור על דרכו של הבעל שם טוב לגנבים. הוא סיפר שהיה פעם במז'יבוז' יהודי שקראו לו " מוישל'ה גנב ". שם זה הוא קיבל משום שהיה גנב מפורסם. לאחר שהיה גונב היה מגיע לבעל שם טוב ומבקש ממנו להתפלל עליו שלא יתפסוהו. הבעש"ט היה מחבק אותו ומתפלל עליו שלא יתפסו אותו, וכך לעולם לא תפסוהו. בעקבות ההיכרות עם הבעש"ט מוישל'ה החליט שהוא יגנוב רק מעשירים. ולאחר כמה פעמים שהגיע לבעל שם טוב החליט שהוא מפסיק לגנוב לחלוטין. אלא שיום אחד הגיע צאר רוסי עשיר לעיירה, ומוישל'ה לא הצליח להתגבר על עצמו וגנב ממנ

 בס"ד פרשת משפטים – עד כמה להתבטל? לימוד מאות אחת המשנה במסכת אבות (פ"ו מ"ג) כותבת : "הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסק או דיבור אחד או אפילו אות אחת – צריך לנהוג בו כבוד". מהי אות אחת שניתן ללמוד מחבירו? ייתכן לומר, שמשנה מלמדת אותנו שיש ערך גם לאות אחת קטנה, כפי שנפסק להלכה: שספר תורה שחסר אפילו אות אחת הוא פסול. ואולי ניתן לומר, שיש אות שמשנה תפיסת עולם. הפרשה שלנו (שמות כא,א) פותחת במילים: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם". רש"י מבאר: "כל מקום שנאמר "אלה" – פסל את הראשונים " ו אלה " – מוסיף על הראשונים, מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני".   מה החידוש שהכול מסיני? בתחילת פרשת בהר רש"י מלמד אותנו מהפסוק: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" - "מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו סיני". ואם כן, מה החידוש שגם פרשת משפטים נאמרה מסיני?   המשפט בין אדם לחברו נובע ממוסר אלוקי עונה על כך השפת אמת (משפטים תרמ"ב) : "גם המש

בס"ד פרשת יתרו – כיבוד הורים כיסוד האמונה כיבוד הורים כחלק ממצוות בין אדם למקום בפרשתנו מופיע המעמד החשוב בעולם, מעמד הר סיני. במעמד זה ה' מוסר לנו את עשרת הדברות שהם יסוד דבר ה' לעם ישראל. הרמב"ן (שמות כ, יג) מבאר שחמשת הדברות הראשונים הם כנגד בין אדם למקום, וחמשת הדברות האחרונות הם כנגד בין אדם לחברו: "עשרת הדברות חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם". ומקשה הרמב"ן מדוע כיבוד הורים נמצא בין חמשת הדברות שהם בין אדם למקום, הרי ההורים הם בני אדם, והיה מתאים להכניס אותם תחת החלק של אדם לחברו?   שלושה שותפים באדם ועונה הרמב"ן (שמות כ, יב-יג) : "כי השם אבינו הראשון, והמוליד אבינו האחרון , ולכך אמר במשנה תורה (דברים ה, טז) 'כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ' כאשר צויתיך בכבודי כן אנכי מצוך בכבוד המשתתף עמי ביצירתך... כי לכבוד הבורא צוה לכבד האב המשתתף ביצירה". מדברי הרמב"ן עולה, שהטעם שמצוות כיבוד הורים הינה בחלק של המצוות שבין אדם למקום, הוא משום שההורים שותפים יחד עם ה' בבריאת האדם. דבריו מבוססים על דב

  בס"ד פרשת יתרו – תפקידם של עשרת הדברות לשם מה נאמרו עשרת הדברות? בפרשתנו מסופר על מעמד הר סיני, ובו פירוט עשרת הדברות שנצטווינו בהם. מעמד המרגש והחשוב בהיסטוריה האנושית בו הא-ל נפגש עם בני האדם. אך יש לשאול : מה החידוש בעשרת הדברות, הרי כל הדברות הן די פשוטות. אחרי יציאת מצרים צריך לחדש כאלו חידושים פשוטים?! בני ישראל ראו את יציאת מצרים, ראו שאין אלוקים אחרים, כבר הצטוו במרה על השבת, כבר בקורבן פסח הפנימו חשיבות המסורת והקשר עם ההורים, כבר יודעים כמה נורא הוא הניאוף שראו במצרים, כמה נורא להרוג סתם אנשים, כמה נורא לגנוב, אז למה צריך לכתוב זאת? איזה מסר גדול יש בעשרת הדברות הללו? במפגש ההיסטורי הגדול ביותר בין אלוקים לבני האדם, היינו מצפים למסרים שמימיים של דבקות אלוקית גבוהה, של התקדשות, של הבעת דרישה למסירות נפש לעשות רצונו, או לפחות להעברת מסרים של סודות התורה, אך נקודות כה פשוטות?! לשם כך הגענו למעמד הר סיני?   א.          חיזוק הדברים הפשוטים אכן, דווקא את הדברים הפשוטים צריך לחזק, ובהם צריך להתחזק. חשוב לחזק את הנקודות הבסיסיות הידועות. כדברי הרמח"ל

  בס"ד פרשת יתרו – ללמוד לייחד משמעות המילה "ויחד" בפרשתנו פותחת (שמות יח, ט) בתגובתו של יתרו לאירועים שעברו בני ישראל: " וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם". נחלקו הפרשנים כיצד להסביר את משמעות המילה "ויחד", ננסה להביא מספר הסברים למילה זו:   א.   שעשה ברית מילה הגמרא (בבלי סנהדרין צד ע"א) כותבת: "ויחד יתרו, רב ושמואל, רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו". לדעת רב הכוונה היא שיתרו התגייר על ידי שעשה ברית מילה. וכן הביאו פרשנים נוספים.   ב.   נעשה בשרו חידודין חידודין הגמרא ממשיכה ומבארת: "ושמואל אמר: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו". וביאר רש"י : "נעשה בשרו חדודין חדודין {קמטין קמטין} , מיצר על איבוד מצרים".     ג.     לשון שמחה אונקלוס תרגם: "וחדי". וכן רש"י כתב בהסברו הראשון: "ויחד יתרו - וישמח יתרו, זהו פשוטו". וביאר הספורנו : "שמח על טובתם של ישראל".   ד.   שנעשה יהודי