פרשת כי תשא - חטא ה(מ)עגל

בס"ד

חטא ה(מ)עגל

מאז ילדותי היה לי קשה הסיפור של חטא העגל. כיצד ייתכן שמתוך זריקת זהב לאש ופתאום יוצאת צורה של עגל? מדוע דווקא צורה של עגל ולא צורה אחרת?

 

רש"י על הפסוק כבר מתמודד עם השאלה הזו, ומביא שני הסברים על פי המדרש:

א.    "כיון שהשליכו לכור, באו מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשאוהו בכשפים".

ב.    "ויש אומרים: מיכה היה שם שיצא מתוך דמוסי בנין שנתמעך בו במצרים, והיה בידו שם, וטס שכתב בו משה עלה שור, עלה שור, להעלות ארונו של יוסף מתוך נילוס, והשליכו לתוך הכור ויצא העגל".

 

שני הסבריו של רש"י הם מתוך דברי המדרש, אך עדיין יצירת העגל לא מובנת לפי פשטי המקרא, אלמלא שנצטרך לומר שנוצר כאן משהו נסי, על טבעי.

כשמתבוננים בפסוקים, רואים שכשאהרון מספר את תיאור המקרה, הוא מציין (שמות לב, כד): "וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה". נראה מדבריו, שהוא לא עשה משהו חריג, אלא הכניס את הזהב לאש ופתאום נוצר "עגל" באופן טבעי.

 

ברצוני לנסות להציע לענ"ד, הצעה אחרת למשמעות המילה "עגל". אין הכוונה צורה של עגל (הבן של הפרה), אלא שנוצרה צורה מעגלית. אהרון מתאר שהוא הכניס את כל הזהב לתוך כלי עגול, ונוצר גוש עגול, והעם החל לעבוד אותו.

 

רעיון זה עשוי להתיישב עם המשך התיאור שהעם יוצא בריקודים סביבו, גם הם בצורה מעגלית. כפי שמתואר שמשה כשרואה את העם בשמחתו (שמות פרק לב, יט): "וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת". ומבאר הרש"ר הירש (שמות טו, כ): "'מחול' - הריקוד במעגל".

 

בעבר, האמינו שהצורה המעגלית, היא הצורה המושלמת של הטבע. יש בצורה זו ביטוי לעבודה זרה שהשלמות היא המעגליות ("מעגל" ויקיפדיה): "בעבר שימש המעגל בסיס לתרבויות רבות... המושג "מעגל" משמש להצגת תהליכים מחזוריים (כגון מעגל החיים, המחזור האינסופי בבודהיזם, גלגל המזלות או מעגל קרבס) או מצבים חסרי מוצא".

כל התפיסה המעגלית היא האנטיתזה לתפיסת האלוקות המתערבת ומשפיעה בטבע. המעגל מבטא דטרמיניזם מוחלט ובטוח. משה רבנו טוען שה' משגיח ויש אפשרות לשנות את מעגל החיים. השגחת ה' המבטאת את ההתערבות בתוך המעגל הקבוע והשבלוני.

 

כשהצעתי את הדברים בפני אחי (אביעד מרצבך הי"ו), הוא אמר לי שניתן להוסיף, שבניגוד לצורה המעגלית של העגל, לוחות הברית שמוסר אותם משה הינם בצורה מרובעת, המבטאים את ההפך מהעיגול. וכן, המטה של משה הוא כמו קו, שנכנס בתוך המעגל, ומעיד שהמעגליות אינם קבועה. יש בכך ביטוי שיש התערבות בתוך מעגל החיים.

 

אמנם הסבר זה לא מתיישב באופן שלם עם דברי חז"ל השונים. כגון דבריהם הקושרים בין חטא העגל ובין מצוות פרה אדומה (תנחומא חקת): "אמר המלך: תבא אמו ותקנח את הצואה, כך אמר הקדוש ברוך הוא תבא פרה ותכפר על מעשה העגל". אך ניתן לומר, שאף שחז"ל לא כך הסבירו, הדברים מתיישבים עם פשטי המקראות.

 

הקושיה הגדולה על הסבר זה, עולה מהפסוק בספר תהילים (קו, יט-כ) בו מתואר כחלק ממסע בני ישראל במדבר, תיאור חטא העגל: "יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה: וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב".

אך אולי ניתן ליישב פסוק זה על פי דברי רש"י שכותב על הפסוק שכותב: "אין לך מתועב ומשוקץ מן השור בשעה שהוא אוכל עשב שהוא מוציא פרש רבה והוא מלוכלך בה". ונבאר כך, שאכן העגל עצמו שנעשה הוא היה צורת עיגול. וההשוואה לשור אוכל עשב, מתייחסת לאופן התנהגותם של בני ישראל באותו החטא. שהתנהגו באופן מכוער בעת עובדם את העגל, וכפי שכתוב בפסוק (שמות פרק לב, ו): "וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק". שהחטא הוביל אותם להתנהגות בהמית ושפלה, כמו שור בשעה שהוא אוכל.

אם הסבר זה נכון, יש לנו הבנה עמוקה יותר לחטא העגל. כנגד הטענה של החוטאים שטענו שעולם דטרמיניסטי, מעגלי, איננו משתנה וחסר תיקון. בא משה רבנו ומוסר את התורה, ומודיע שמחזוריות החיים קיימת רק מתוך הבנה שיש התערובת א-לוהית שמשפיעה ומחוללת את המציאות.