פרשת במדבר - ודגלו עלי אהבה
בס"ד
פרשת במדבר – ודגלו עליי אהבה
"דגל,
מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם
לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו
הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך".
כך כתב
בנימין זאב הרצל לברון הירש.
לפני כמה שנים הונפו דגלי מצעד הגאווה לפני בנייני הרבנות הראשית בירושלים. מקרה זה הסעיר את
הרבנים הראשית, והתעסקו בהם בתקשורת. אך בעצם למה?! זה רק דגלים, רק חתיכת בד! כמובן, שהדגל
מבטא מבחינה סימבולית שייכות, אמירה ומסר לציבור.
מעניין
שבפרשתנו כתוב: "איש על דגלו באותות לבית אבותם". הייתה חובה לכל שבט להניף
את דגלו.
המדרש מוסיף
וכותב שהדגלים מבטאים את האהבה של ה' אלינו, כפי שנאמר בשיר השירים: "ודגלו עליי
אהבה".
למה
דווקא בדגלים יש ביטוי לאהבה בין עם ישראל לקב"ה?
אפשר לומר,
שכפי שמעודדים של קבוצות ספורט מנופפים בדגלים לכבודה של הקבוצה, ככה גם אנחנו
מנופפים בדגלים שה' ציווה אותנו כדי להביע את אהבתנו אליו, וממילא האהבה מתעוררת
באופן הדדי.
אך ניתן
להוסיף רובד עמוק יותר. הדגלים מבטאים את המיוחדות של כל שבט ושבט. כפי שמבאר
המדרש שכל שבט קיבל דגל בצבע של אבן החושן המתאימה לו, והסמל בדגל היה על פי
הייחודיות שלו.
דווקא
זה מה שמשמח את ה'. כשאנו יודעים את ייעודנו ותפקידנו בעולם, מתעוררת אהבה אצל ה'.
כשאדם מנסה
להיות מה שהוא לא - הוא מזיק גם לעצמו וגם לסביבה. כשאדם מצליח למצוא את הייעוד
והתכלית שלו הוא מממש את הפוטנציאל שלו, וה' מצדו מתמלא מכך באהבה גדולה. אין שמחה
להורים יותר מכך שהם רואים שבנם מממש את הפוטנציאל שלו באופן שלם.
תגובות
הוסף רשומת תגובה